יצחק רבין

ברוח רבין: כדי להוכיח שהטרור כשל בערעור קיומנו, עלינו להמשיך להיאבק על דמותה של המדינה

בשל המלחמה, האמון בין הבטחות רה"מ לביטחון אזרחי ישראל התערער, מה שעלול להשאיר אותנו עם סיסמאות זחיחות ומלאות ביהירות • כמעט שלושה עשורים לאחר הירצחו של רבין, שנשא באחריות לחטיפת נחשון וקסמן ז"ל, קשה שלא לראות כיצד המדינה איבדה את המבוגר האחראי שלה

קורבנות, בלי שלום: האנשים ששילמו את המחיר הכבד ביותר של אוסלו

גל הטרור ששטף את ישראל בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו לא ריפה את ידי ממשלת רבין מלהמשיך בתהליך המדיני • את המתים שנוספו לרשימת השכול המתארכת כינו אז "קורבנות השלום" - ביטוי שטבע מנחם בגין בעת פינוי סיני אבל הפך למזוהה עם נרצחי הפיגועים הקשים של אותן שנים • "היתה המון תמימות והיה רצון לראות את העולם בצבעים יותר יפים מכפי שהוא באמת"

שלב אחרי שלב: תולדות ההונאה של ערפאת בהסכמי אוסלו

תהליך אוסלו הפך לתהליך טרור, ולא היה קשה לשער שכך יהיה • הכתובת נרשמה על הקיר בענק • הפלשתינים כתבו אותה שם בדם, אבל ההנהגה הישראלית סירבה להסתכל למציאות בעיניים • אפילו אחרי שערפאת השווה את הסכם הרמייה, "הסכם חודייבה", להסכם אוסלו, וגם אחרי שפייסל חוסייני דיבר על הסוס הטרויאני שהכניסו לישראל, ומאות ישראלים שילמו בחייהם על אחת הטעויות האסטרטגיות הכי קשות של ממשלה ישראלית אי־פעם - התהליך נמשך • ברקע הכישלון עמדו בין היתר סירובם של הפלשתינים להכיר בישראל כמדינה יהודית ודבקותם ב"זכות השיבה"

30 שנה אחרי אוסלו: כן, יש עם מי לדבר

בשיחה ממושכת עם רבין אמרתי לו כי מסקנתי מהשיחות באוסלו היא שיש לישראל פרטנר, וכי לא כדאי להסתפק בהסדר ביניים שרק יתמרץ את הקיצוניים בשני הצדדים לטרפדו • רבין לא שלל את ההיגיון שבהצעה, אך התנגד לה • זווית אישית על הסכם אוסלו, אשר ויתור עליו הוא אובדן הציונות

המחלוקת עדיין חיה: "היכן שתנעץ את האצבע - תמצא מחדל"

50 שנה אחרי 6 באוקטובר 1973, הקרב על ההיסטוריה לא נגמר • האם באמת הפסדנו? מהו עומק הכשל המודיעיני? האם נעשה עוול לראשת הממשלה גולדה מאיר? ומה היה קורה אם צה"ל לא היה מצליח להפוך את הגלגל? • ואולי, כפי שהסיקו חוקרים, עברנו מזמן לשלב הפרשנות

100 שנים להולדתו של שמעון פרס, חזרנו לעשור שטלטל את חייו - ואת חיינו

זה היה עשור של תהפוכות בחיי המדינה ובחייו של שמעון פרס • האיש שסומן במפלגתו כלוזר והותקף במערכת בחירות אלימה ומשסעת, הצליח להיכנס ללשכת ראש הממשלה, למגר את האינפלציה המשתוללת ולשפר את תדמית ישראל בעולם • במלאת 100 שנים להולדתו, משרטטים מקורביו מיכאל בר־זוהר, שהיה הביוגרף שלו, ובועז אפלבאום, שהיה ראש לשכתו, את מנהיגותו באחת התקופות המקוטבות והסוערות שידעה ישראל

מעולם לא היה מצבנו: בחזרה ליום העצמאות 1973

יום העצמאות תשל"ג, לפני 50 שנה, מצא את מדינת ישראל בת ה־25 בטוחה מתמיד בעוצמתה ובשגשוגה. הצבא נערך לדון בקיצור שירות החובה ובפירוק יחידות. חוברת של "הד ההגנה" מאותם הימים, עם מאמרים מאת גולדה מאיר, משה דיין ופנחס ספיר, משקפת את הלכי הרוח בצמרת מפא"י והמדינה בשנת הבחירות ההיא - שעומדת לקבל תפנית איומה בסוף הקיץ

"אנחנו ברגע אלטלני": ארי שביט מוכיח בשער

"היתה לנו אלטלנה, היה לנו רצח רבין, היתה לנו ההתנתקות, ויש לנו את הרגע הזה", חורץ העיתונאי והפרשן שעבר מהשמאל למרכז ארי שביט • ספרו החדש, הארוז כדרכון שהפך אולי במחאה הנוכחית לסמל לאיום לברוח מכאן, נושא את הכותרת "להציל את ישראל" - לא פחות • "אנחנו עומדים בפני המצב הביטחוני החמור ביותר מאז 1973", הוא ממשיך, "ומול האיום הקיומי של איראן־חיזבאללה־חמאס חייבים אחדות לאומית" • "גם מבית, השבר חסר תקדים. בבת־אחת נפתחו פצעים של 75 שנה, כל המוגלה יצאה" • "לכן נבואות הזעם והאזהרות אינן בבחינת 'זאב, זאב', כי יש זאב אמיתי בפתח הבית וזאב אמיתי בתוכו - ואנחנו חייבים להתמודד עם שניהם ביחד, בכוחות משותפים"